טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים- את מי תובעים ?

מה אם אותו אדם שנפגע בתאונת דרכים מובהל לבית החולים, שם נכנס לחדר ניתוח ובמהלך הניתוח מתבצע טיפול לקוי ורשלני שמותיר אותו פגוע עוד יותר ממה שנפגע באותה התאונה ? הלכה למעשה אין זה משנה ובמקרה זה, עדיין יהיה מחוייב הנפגע לתבוע מכוח החוק, ובעילה של תאונת דרכים בלבד !

סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים קובע כי "מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון".
עקרון זה המופיע בסעיף 8 לחוק מכונה "עיקרון ייחוד העילה" והוא קובע בפשטות, כי אדם שנפגע בתאונת דרכים מחוייב לתבוע מכוח חוק זה, ומכוחו בלבד.
אבל מה אם אותו אדם שנפגע בתאונת דרכים מובהל לבית החולים, שם נכנס לחדר ניתוח ובמהלך הניתוח מתבצע טיפול לקוי ורשלני שמותיר אותו פגוע עוד יותר ממה שנפגע באותה התאונה ? הלכה למעשה אין זה משנה ובמקרה זה, עדיין יהיה מחוייב הנפגע לתבוע מכוח החוק, ובעילה של תאונת דרכים בלבד !
הרציונאל אומר כי לולא היה נפגע אותו האדם בתאונת דרכים, לא היה נולד אותו טיפול רפואי רשלני. כלומר אותו נזק שנגרם על ידי הצוות הרפואי לאחר התאונה ובגללה קשור לאותו נזק ראשון שנגרם בתאונה. מכאן שהאחריות לפיצוי אותו נפגע היא של חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה ושלה בלבד.

חשוב להבין שהדבר אינו אומר שלא ניתן לתבוע בגין הנזק שנגרם ברשלנות, אלא מכניס את אותו הנזק תחת נזקי התאונה הכוללים. בעניין זה ניתן להוסיף כי לעיתים מדובר ביתרון העומד לתובע שכן בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים "האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים." (סעיף 2(ג) לחוק). כלומר בשונה ממקרה של רשלנות רפואית שעומד לבדו, במקרה הזה לא יהיה צריך אותו נפגע להוכיח את האחריות של הצוות הרפואית, אלא יהיה עליו להוכיח כי נוצר הנזק בלבד ובכך נטל כבד יורד מכתפיו של התובע.

בע"א 3765/95 אכרם חוסיין ואח' נ' ד"ר שלמה טורם ואח' דובר על תובע אשר נפגע ברגלו בתאונת דרכים. ממקום האירוע פונה לבית החולים רמב"ם שם נותח ובהיעדר טיפול הולם איבד את רגלו.
התובע הגיש את תביעתו כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, אשר מיהרה והגישה הודעת צד שלישי כנגד בית החולים והרופא המנתח בטענה שהיא זכאית לקבל החזר בגין הפיצוי אותו תשלם לתובע מכוח תאונת הדרכים. בית המשפט המחוזי דחה על הסף את ההודעה כנגד בית החולים, וחברת הביטוח הגישה ערעור על כך.
בית המשפט העליון אשר דן בערעור קבע כי לאור סעיף 8 לחוק הפיצויים, ישנה חסימה מהותית בין התובעים לבין עילת התביעה נגד בית החולים. גם במקרים בהם הנזק הוחמר בשל הטיפול הרשלני, לא ניתן לתבוע את בית החולים, ועל חברת הביטוח לשאת בתשלום פיצויים בגין נזקים אלו.
בית המשפט מציין כי "פרשנות הוראה זו כהוראה דיונית, באופן שיתאפשרו תביעות חזרה נגד מעורבים רשלניים, תסכל תכלית חקיקתית זו, ותאפשר הכנסת שאלות של אשם "בדלת האחורית". לא לכך כיוון החוק. תכליתו, ככלל, אינה עולה בקנה אחד עם התדיינות – במסגרת קביעות אלה שיישאו בפיצויים של נפגעי תאונות דרכים ¬בשאלות, כמו רשלנות בתחזוקת הדרכים או במטרדים אשר גרמו לאירוע התאונה; כך גם בשאלה אם הנזק הוחמר עקב רשלנות רפואית. על-כן, דעתי היא כי יש לפרש את הוראת סעיף 8(א) כהוראה מהותית השוללת זכות תביעה מעיקרה."

אך מה אם הרשלנות אירעה או התגלתה לאחר מספר שנים מהתאונה ולאחר שהתובע פוצה ע"י חברת הביטוח של הרכב ?

בע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל היה מדובר על מקרה בו נפגע אדם בתאונת דרכים ובגינה הושתלו פלטינות בגופו. לאחר מספר שנים ולאחר שניתן כבר פסק דין בעניין תאונת הדרכים נותח שוב לצורך הוצאת המתכות. בניתוח זה נפגע בגופו כתוצאה מטיפול רשלני והגיש תביעה. בית משפט מחוזי דחה את התביעה של התובע על הסף לאור טענת המדינה (בי"ח שיבא) לייחוד עילה.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון קבעה השופטת אסתר חיות:
"תוצאה כזו, שלפיה יוצא הנפגע וידיו על ראשו, נוגדת את עקרון היסוד של תורת הנזיקין, ולא אליה כיוון עקרון ייחוד העילה. אין לפרש את עקרון ייחוד העילה כעיקרון השולל מן הנפגע זכות תביעה ומותירו ללא פיצוי כלשהו בגין נזק שאירע לאחר מיצוי העילה על-פי חוק הפיצויים. תוצאה כזו אין בה כל צדק חלוקתי משום שהנטל כולו נופל על כתפי הנפגע, וצדק מתקן ודאי שאין בה משום שהמזיק יוצא פטור בלא כלום"

בית המשפט בסופו של יום קובע כי אם העילה לתביעת הרשלנות נולדה לאחר שהתביעה מכוח חוק הפלת"ד מוצתה אזי אין מקום לחסימתו של התובע, רק מכוח העקרון של "ייחוד עילה". במצב זה יוותר התובע פגוע ללא יכולת פיצוי ומנגד בית החולים שהתרשל מחוסן ומוגן. כלומר, שלילת עילת תביעה מכוח דיני הנזיקין הכלליים תהיה בתוקף אך כאשר קיימת עילה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.

לחילופין, קובעת פסיקת בית המשפט העליון כי במקרים שבהם הטיפול הרפואי היה רשלני בצורה יוצאת דופן, באופן המנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לתאונה, גם כן יהיה ניתן להגיש תביעה מכוח דיני הנזיקין הכלליים כנגד הגורמים הרפואיים הרשלניים, כמובן שבמצבים אלו ידרש התובע להוכיח גם את קיומה של הרשלנות וגם את שיעור הנזק.

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט