פיצוי בגין תאונות דרכים – לא מה שחשבתם

על-פניו השאלה האם מקרה מסוים יוגדר כ"תאונת דרכים", המזכה בפיצוי, הינה פשוטה וברורה, עם זאת, בפועל וכאשר תיקים רבים מגיעים לבית המשפט, שאלה זו עשויה לעורר לבטים ומחלוקות.

רבים מלקוחותינו אשר נפגעו בתאונת דרכים, פותחים בשאלה, "האם ניתן לתבוע לדעתך?"

התשובה הכללית לשאלה האם הפגיעה היא מתאונת דרכים נמצאת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975. לפי החוק הפיצויים ישולמו על-ידי חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה במועד קרות התאונה.

בעניין זה חשוב להבין שהחוק מטיל על חברת הביטוח "אחריות מוחלטת" לפצות את הנפגע. כלומר, אין כל חשיבות לדרגת האחריות של נהג הרכב לקרות התאונה- אדם הנפגע בתאונת דרכים צריך להוכיח רק את נזק הגוף ולפי זה ייאמד הפיצוי המגיע לו.

לדוגמא: אדם נוהג ברכבו ותוך כדי נסיעתו חוצה צומת מרומזר באור אדום ופוגע חזיתית ברכב אחר. כתוצאה מכך, נגרמים לו נזקי גוף. גם במקרה זה, חברת הביטוח של הנהג הפוגע תחויב בתשלום פיצויים,  חרף העובדה שאותו הנהג היה אחראי לקרות התאונה .

אז באילו מקרים תחשב תאונה כתאונת דרכים המזכה בפיצוי?

תחילה, יש להבין מהי ההגדרה של תאונת דרכים על-פי החוק .  החוק קובע:

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם לנזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"

אפשר לראות שמדובר בתנאים מצטברים:

א. "מאורע".

ב. "שבו נגרם לאדם נזק גוף" – נזק גוף מוגדר בחוק כך: "מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים".

ג.  "עקב שימוש" – שימוש מוגדר בחוק  כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

ד.  "ברכב מנועי" – רכב מנועי, מוגדר בחוק כך: "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נכות".

ה.  "למטרות תחבורה– כלומר שימוש שקשור לתנועה ונסיעה. למשל אם מישהו הופך את הרכב לבית מגורים ונפגע בתוכו, הדבר לא יחשב מטרת תחבורה.

בנוסף, נציין  שהחוק גם מכיר במקרים נוספים כתאונת דרכים, לדוגמא: התפוצצות או התלקחות של הרכב, עקב רכיב של הרכב, פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו,  תאונה שנגרמה עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ועוד…

עם זאת חשוב להדגיש, כי החוק לא יאפשר מתן פיצוי ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם.

לצורך ההמחשה וההבנה ניתן מספר דוגמאות:

מקרה ראשון ­– אדם ירד מהרכב בתום נסיעתו ולקח מסמכים מתא המטען. המסמכים נפלו על הרצפה ובזמן שהתכופף להרים את המסמכים נסגר תא המטען על כף ידו.

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שמטרת התובע הייתה לסיים את הנסיעה תוך הוצאת המסמכים מתא המטען, הרי שבכך עשה שימוש ברכב למטרות תחבורה. לפיכך, המדובר בתאונת דרכים העונה על הגדרות החוק והתובע זכאי לפיצוי.

מקרה שני – נהג אוטובוס עצר את נסיעתו לאור תלונות נוסעיו שהמזגן לא עובד. הנהג ירד מהאוטובוס, עלה על שק אבנים, והושיט יד על-מנת לטפס על גג האוטובוס לבדוק את מקור התקלה. כתוצאה מכך החליק ונפגע.

בית המשפט קבע כי המדובר בתיקון ו/או טיפול דרך (שמוגד אף הוא חלק משימוש ברכב מנועי) ועל-כן התאונה מזכה בפיצוי לפי החוק.

מקרה שלישי – עובד התבקש לדחוף, יחד עם עובד נוסף, רכב שטופל במקום ולא הניע. תוך כדי דחיפת הרכב, החליק העובד על שמן שהיה על הרצפה, נפל ונחבל בכתף.

בית המשפט קבע כי הדחיפה נחשבת שימוש ברכב מנועי, ויש להכיר בתאונה כתאונת דרכים ולפצות את התובע.

בסיכום הדברים, חשוב להבין כי קיימים מקרים רבים אשר לכאורה נראים תאונת דרכים, אבל בסופו של דבר לא יהיו ולהיפך.  לאור כך, לפני שמחליטים לוותר או לצאת לדרך, חשוב להתייעץ עם עורך דין שמבין טוב את התחום, את הנקודות והסייגים של החוק ואת הפסיקה שלעיתים הרחיבה או צמצמה את ההגדרות הכתובות בחוק. 

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט