סבלה מקרע בחיץ הנקבים במהלך לידה ותפוצה ב 300 אלף שקלים

יולדת צעירה שזכתה ליחס מזלזל ולטיפול רפואי רשלני במהלך לידתה אשר ארכה למעלה מ- 24 שעות תפוצה ב- 300 אלף שקלים בגין הפגיעה שנותרה בגופה ובנפשה.

א.א. הינה בחורה צעירה אשר בשנת 2010 נכנסה להריון לאחר טיפולי פוריות מרובים. א.א. אשר הייתה חרדה מראש לאותו ההריון לאור המאמצים שהיו כרוכים ביצעה בקפידה את כל הבדיקות לאורך שלבי ההריון. ביום 6.9.2011 בשעת אחר הצהריים הגיעה התובעת עם צירים למרכז הרפואי בדרום הארץ בהיותה בשבוע 39+3 להריונה כאשר היא חווה צירים. משלא התפתחה לידה התובעת אושפזה להשגחה תחת מוניטור ובשעות הערב הועלתה למחלקת היולדות להמשך מעקב. על אף שהתובעת אושפזה,

עד למעמד הלידה לא בוצעה ולו בדיקת אולטרא-סאונד אחת וגם לא בוצעה כל הערכת משקל, כאשר כל שנתבקשה להציג היה הערכת משקל מקופת החולים, שהייתה נכונה לשבוע 37+5 והציגה עובר במשקל 3,250 ק"ג. יום למחרת בשעות הערב החלה לידה פעילה, ובוצע בא.א. אלחוש אפידורלי. במהלך הלידה התחלפו מספר משמרות, במשמרת הראשונה צויין כי "צוואר הרחם קשה" ונתנה לתובעת תרופה בפומית לריכוך צוואר הרחם. במהלך משמרת הלילה בוצע ביקוע יזום של שק מי השפיר. במשמרת הבוקר (ובחלוף יומיים מהגעתה לבית החולים) נבדקה א.א. ונמצאה פתיחה 10 , מאחר והייתה מפוחדת ביקשה א.א. מהמיילדת שלא לחתוך אותה מהר מדי מכיוון שפחדה מהקרע. כמו כן, ביקשה גם לקבל את הילד עליה מיד כשייצא. בתמורה לבקשותיה ענתה המיילדת "יש לך עוד בקשות על הבוקר?"

בהמשך, כך מספרת א.א. הנמיכה המיילדת את המוניטור ופנתה לבעלה ולאחותה בטון כעוס "מה אתם רוצים שאני איילד אותה? תחזיקו לה את הרגליים". מאחר שהתקשתה המיילדת בהוצאת היילוד, הוסבר לא.א. כי אין מנוס מביצוע חתך, אולם הובהר כי מדובר בחתך קטן. על אף ביצוע החתך, עם הוצאת הילוד נקרע איזור החיץ. מחדר הלידה הובהלה א.א. לחדר הניתוח לצורך ביצוע תיקון של הקרע וזאת מבלי שהוסבר לה או לבעלה מאום. א.א. אשר חוותה לידה טראומטית ואם לא די בכך תוך זלזול של הצוות המטפל, בילתה את ששת החודשים שלאחר הלידה בביתה, תוך שהיא סובלת מאי שליטה על סוגר השתן והצואה ותוך דיכאון קשה עד כדי אובדנות לאור המצב שנוצר.

בהמשך פנתה א.א. לבית חולים במרכז הארץ לצורך בחינה נוספת של מצבה, שם הובהר לה כי הניתוח הראשון בוצע באופן שאיננו תקין ואין מנוס אלא לבצע ניתוח לשחזור. בתביעה שהוגשה על ידי משרדנו נטען כי לאורך כל הלידה סבלה התובעת מיחס מזלזל ומחפיר. הצוות הרפואי לא נתן כל חשיבות למצבה הרפואי ו/או לבקשותיה. כמו כן, גם לאחר מעשה לא הוסבר לה מאום ולא הובאו בפני מלוא העובדות מה שהיה יכול למנוע את התיקון הכושל. בחוות דעת שהוגשו במסגרת התביעה קובע פרופ' קראוס (כירורג) כי התיקון שבוצע בא.א. היה מתחת לסטנדרט המקובל והסביר ובגינו נותרה א.א. עם נכות לצמיתות. כמו כן, צורפה לכתב התביעה חוות דעתה של ד"ר חנין (פסיכיאטרית) אשר קבעה כי לא.א. נכות גם בפן הנפשי/ רגשי.

בתחילה התנער בית החולים מכל אחריות, בטענה כי הטיפול בא.א. בוצע לפי כל סטנדרט רפואי ועל ידי מומחה בתחום. עם זאת לאחר ניהול הליך של גישור הצלחנו להביא לכך כי התובעת תפוצה בסך של 300,000 ₪ בגין פגיעתה.

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט