ד', בחור צעיר, יצא עם רכבו לכיוון מקום העבודה. במהלך נסיעתו, הבחין ברכב שחוסם את הכביש, מה שלא איפשר המשך נסיעה. ד' יצא מרכבו וביקש מבעל הרכב החונה לפנות את הכביש.
בעל הרכב, אשר סבר כי לד' אין כל זכות לבקש ממנו בקשה מוגזמת שכזו, יצא מהרכב והיכה את ד' מכות קשות בפניו. גם לאחר שנפל על הכביש מחוסר הכרה, המשיך בעל הרכב לבעוט בראשו. משסיים, פשוט עלה על הרכב ונסע מהמקום, כאשר ד' מוטל על הכביש ללא הכרה עם דימומים קשים.
מהמקום פונה ד' בניידת טיפול נמרץ ובבית החולים אובחן כסובל מזעזוע מוח ומשברים מרובים באיזור הפנים ולרבות באף, לסת, חסר ושברים של השיניים ועוד.
ביטוח לאומי אליו הוגשה התביעה להכיר במקרה כתאונת עבודה, הערים קשיים רבים, ולאחר עבודה ממושכת ומאבקים, הוכר ד' כנפגע עבודה. עם ההכרה, הוגשה גם תביעה לקביעת דרגת נכות, ולאחר מספר וועדות ותקופה ממושכת של עבודה אל מול המוסד לביטוח לאומי הוכר ד' כנכה עבודה.
בסופו של תהליך ובהתאם לקביעות הוועדות הרפואיות, קיבל ד' תגמול חד פעמית בסך של 95,000 ₪ וכן גמלה חודשית בשיעור 2,800 ₪ למשך כל חייו. סך התגמולים אשר שולמו ויושלמו לד.נ מסתכמים בלמעלה ממיליון וחצי ₪.