קיבלתי טיפול רפואי לקוי

בהחלט כן. עם זאת צריך לזכור כי לא כל טיפול לא מתאים או טיפול שלא הניב את התוצאה הטובה הוא בגדר רשלנות רפואית. כדי לקבוע כי מדובר ברשלנות, יש להראות כי הטיפול חרג ו/או לא תאם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת. 

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת ביותר שיש לתת התייחסות לכל הפרטים ולעיתים לאתר גם פריטים שבהסתכלות ראשונית לא קיימים. לצורך כך יש לקבל חוות דעת רפואיות שנוגעות גם לרשלנות עצמה וגם לנזק שנגרם. 

משרדנו עובד עם שורת מומחים מהטובים ברפואה שבישראל ואנו נותנים לכל תיק את מירב תשומת הלב בכדי לצאת לדרך עם מלוא הכלים להוכיח את הרשלנות והנזק ולהכריע את התיק לטובת הלקוח שנפגע.

חד משמעית כן.  בהתאם לסעיף 18 (א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו."

בוודאי שניתן. בהתאם לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות) על מוסד רפואי לשמור חומר רפואי . התקנות מציינות לגבי כל סוג רשומה מה חובת השמירה, כאשר התקופה המינימאלית ביותר היא 7 שנים מיום הטיפול האחרון והארוכה ביותר היא 100 שנים ונוגעת לספר לידות. 

היום קיימת פחות בעיה בנושא זה שכן רבים מהמוסדות הפכו "דיגיטאליים" ולכן כבר פחות ופחות מוכר המושג "גניזה", כך שלמעשה מסמכי הטיפול נשמרים שנים ארוכות ויש קלות יתרה לאתרם ולהוציאם.

בכל מקרה ככל שמוסד רפואי לא מאתר את הרשומה הבעיה בתביעה תהיה יותר של אותו המוסד שכן במצב כזה יעבור הנטל הבסיסי להוכיח כי לא הייתה התרשלות לפתחו של אותו המוסד.  

נפלתי ברחוב

עקרונית כן, אך לא בכל מחיר. ראשית יש להבין מה הגורם לנפילה. כמובן שאם הנפילה הייתה כתוצאה מחוסר תשומת לב אישית (לדוגמא התקלות במדרכה) כמובן שאין פה שום עילה. עם זאת, ככל שהיה מפגע כלשהו יכול מאוד להיות שניתן יהיה לתבוע.

הדבר מאוד תלוי נסיבות. השאלה היא ממה נגרמה הנפילה והיכן אירעה הנפילה. לרוב הגופים המעורבים הם הרשויות המוניציפאליות עם זאת לעיתים קיימים גורמים נוספים שהשטח היה בבעלותם הפרטית או שהמפגע נוצר לאור התנהלות לא תקינה שלהם.

בהחלט כן. בתיקים מסוג זה הפסיקה הכירה במושג שנקרא "אשם תורם". במילים אחרות ככל שיש בהתנהגות של הנפגע משהו שהיה יכול לגרום לתאונה יכול להיות שמהסכום שיפסק "ינקה" בית משפט אחוז מסויים בטענה שההתנהגות של הנפגע תרמה למקרה.

חשוב להבהיר ש"אשם תורם" לא מבטל את היכולת של הנפגע לתבוע אלא רק יכול להקטין את גובה הפיצוי.

הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק שונים, כאשר ישנה חשיבות גדולה לשאלה האם נותר נזק צמית (נכות) לאור התאונה או האם לא. למעשה חישוב הנזק משתנה מתאונה לתאונה ובין אדם לאדם וזאת לפי הנכות שנשארה ולפי הנתונים האישיים כגון גיל, שכר וכיוצא בדומה. 

במדינת ישראל, לאור העומס הכבד בבתי המשפט, ניהול הליך מלא אורך עד 3 שנים בממוצע. 

עם זאת תיקים רבים מסתיימים בפשרה, אם כזו שהוצעה על ידי בית משפט או אם כזו שהוצעה במסגרת הליך של גישור. במצב כזה אורך ההליך הוא עד שנה וחצי בממוצע. 

משרדנו גובה את שכר הטרחה רק בתום ההליך ובאחוזים מהפיצוי שנפסק. האחוזים משתנים בין תיק לתיק ולפי הסיכון הקיים בתיק. חשוב לציין כי במרבית המקרים שכר טרחת משרדנו משולם על ידי הגורם שנתבע כך שהלקוח לא מוציא מכיסוי תשלום.

לצורך ניהול ההליך יש צורך בתשלום למומחה רפואי שיקבע את דרגת הנכות של הנפגע. כמו כן יש לשלם אגרת פתיחת הליך בבית משפט עם הגשת התביעה. 

בהחלט כן. ניתן להגיש תביעה לדמי תאונה וכן תביעה לקביעת דרגת נכות במסגרת נכות כללית. 

אני באובדן כושר עבודה

ישנן 3 אופציות :

אחת- את ביטוח לאומי. 

שתיים- את קרן הפנסיה.

שלוש- ביטוח פרטי ובלבד כי נרכש כיסוי אובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח אינה יכולה לדחות את התביעה בקלות, ועליה לעמוד במספר קריטריונים ומבחנים. בהתאם לפסיקה ולחוק עליה לבצע את מלוא הבדיקות הצריכות לעניין התביעה ולשקול את התביעה בתום לב ובהתאם לפוליסה ולחומר הרפואי. לדוגמא, דחייה של תביעה ללא בחינת החומר הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי הוכרה בפסיקה כהתנהלות שלא בתום לב מצידה של חברת הביטוח ומכאן שהדחייה היא שלא כדין. 

במצב של דחייה מומלץ לגשת לעורך דין המתמחה בתחום הביטוח שכן ישנן אפשרויות רבות לנסות ולגרום לתביעה שכזו להתקבל.   

 אובדן כושר עבודה, הוא חוסר יכולתו של אדם לעבוד. 

בפוליסות הביטוח שקיימות בשוק קיימות מספר הגדרות ל"מקרה ביטוח":

1.חוסר יכולתו של המבוטח לעסוק במקצוע ו/או העיסוק בו עסק טרם מקרה הביטוח.

2.חוסר יכולתו של המבוטח לעסוק במקצוע ו/או העיסוק בו עסק טרם מקרה הביטוח ו/או בכל עיסוק סביר אחר התואם את השכלתו והכשרתו.

3.חוסר יכולתו של המבוטח לעסוק בכל עיסוק שהוא.

כדי לבחון את הדחייה של החברה יש לבדוק את סיבת הדחייה במכתב החברה וזאת לצד המסמכים הרפואיים ופוליסת הביטוח שנרכשה. 

דחייה של חברת הביטוח הינה רחוקה מלהיות סוף פסוק.

נפגעתי בתאונת דרכים

ראשית יש לנסות ולאסוף כמה שיותר פרטים כבר בזמן אמת, כגון מספר רכב, תעודות ביטוח, רשיון יהיגה פרטי המעורבים וכו'. לאחר מכן ובהזדמנות ראשונה יש לגשת להגיש תלונה במשטרה (עניין זה אינו חובה וכדאי להתייעץ עם עו"ד טרם ביצוע הפעולה) על התאונה ועל פגיעת הגוף. 

חשוב להבין שאיסוף הנתונים והמסמכים הינו חשוב ביותר לצורך ניהול התביעה והצלחתה. 

עקרונית כל אדם שנפגע זכאי לפיצוי. כגודל הפגיעה כך גודל הפיצוי. 

 

אנשים רבים טועים במחשבה שיש לתבוע את הרכב שפגע (או את חברת הביטוח שלו), כאשר הלכה למעשה על אדם שנפגע לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה. אנו נגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, רק כאשר הנפגע היה הולך רגל, או במקרים מסויימים בהם אין לנפגע ביטוח חובה ברשותו. 

עדיין ניתן לתבוע אולם זה לא במסגרת "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" אלא במסגרת "פקודת הנזיקין". במצב כזה יהיה על התובע- הנפגע להוכיח כי התאונה קרתה ברשלנותו של הנהג האחר. 

בשונה מתביעה לפי  "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" (שם לא דנים בשאלת האחריות לתאונה) כאשר אנחנו תובעים מכוח "פקודת הנזיקין" שאלת האחריות לתאונה צריכה הוכחה והינה בעלת חשיבות מבחינת התובע, שכן אם לא יוכיח את נקודה זו, לא יקבל פיצוי. 

זהו תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וממומן על ידי חלק מפרמיית ביטוח החובה (של כל חברת ביטוח) שמופרש לצורך כך.
הקרן תטפלבנזקי גוף בלבד ותהיה אחראית לפיצוי נפגע שאין בידו לתבוע מבטח (למשל כשהרכב הפוגע אינו מבוטח, הרכב נמלט מהזירה וכו'…) 
החוק עצמו מונה בדיוק מה הם המקרים בהם ניתן לתבוע את קרנית במקום חברת ביטוח.  

עקרונית יש שתי הוצאות עקריות, האחת תשלום למומחה (רפואי) של בית משפט, והשנייה אגרת פתיחת הליך המשולמת עם הגשת ההליך לבית המשפט. 

הפרקטיקה הנוהגת היא שבתי המשפט מטילים ברוב רובם של המקרים את התשלום למומחה על חברות הביטוח כך שהנפגע משלם בפועל רק את אגרת פתיחת ההליך ותו לא . 

בשונה מתביעות אחרות בנזיקין בהן השוק הוא "חופשי", בתביעות של תאונות דרכים, "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" מכתיב גם את שכר הטרחה של עורך הדין המטפל בתביעה והוא :

8% מסכום הפיצוי אם התיק מסתיים ללא הגשת כתב תביעה.

11% מסכום הפיצוי אם התיק מסתיים לאחר הגשת כתב תביעה.

13% מסכום הפיצוי אם התיק מסתיים בפסק דין.

נפגעתי בעבודה

בפגיעה בעבודה ניתן ולעיתים רצוי לתבוע בשני מסלולים שהולכים זה לצד זה. הליך אחד הוא אל מול הביטוח הלאומי- ענף נפגעי עבודה. ההליך השני הוא אל מול המעביד ו/או הגורם לפגיעה .

לא. אבל בהרבה מקרים כדאי לתבוע.

לא. אבל היעדר תביעה שכזו יכולה לגרום לכך כי תביעה שתתנהל אל מול המעסיק או אל מול הגורם לתאונה תשולם בחסר, לאור ניכוי של סכומים אשר נטען כי ניתן היה לקבל מאת הביטוח הלאומי (בשפה המשפטית "ניכוי רעיוני"). במצב כזה עלול למצוא עצמו תובע "קירח מכאן ומכאן" שכן במקרה כזה פנייה באיחור לביטוח לאומי גם לא תזכה אותו בתשלום לאור השיהוי. 

כמובן. עם זאת, כסף שהתקבל מביטוח לאומי יקוזז מתביעת המעביד. 

לדוגמא: נפגע אשר פנה לביטוח לאומי וקיבל 50,000 ש"ח בגין פגיעתו, המשיך ותבע גם את המעביד. בית המשפט קבע כי על נפגע לקבל פיצוי בגובה 100,000 ש"ח. במקרה כזה הפיצוי שישלם המעביד יהיה 50,000 ש"ח לאור הקיזוז של דמי ביטוח לאומי. 

ביטוח לאומי- נפגעי עבודה

ישנם מספר מקרים בהם יכיר ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה :

תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה (בכפוף לסייגים שבחוק).

מיקרוטראומה – פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה.

מחלת מקצוע – מחלות המוגדרות בתקנות כמחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה.

אירוע חריג – אירוע הגורם לסטרס ברמה גבוהה (ריב גדול בעבודה,  תקיפה (מכל סוג). על האירוע להיגרם  תוך כדי ועקב העבודה ולגרום לנזק גופני או נפשי המצריך טיפול רפואי.

זכאי לדמי פגיעה אדם (המשלם ביטוח לאומי) ושנפגע במהלך עבודתו ובגין כך לא מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, יכול להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה שמטרתם פיצוי על חוסר היכולת לעבוד. 
דמי הפגיעה משולמים  עבור 13 שבועות (לכל היותר). ביטוח לאומי יבחן את הרבעון האחרון להשתכרות המבוטח וישלם סך חודשי השווה ל- 75% מהסכום החודשי הקובע. בכל מקרה הסכום לא יעלה  על 1,111 ש"ח ליום ( נכון לשנת 2019). 
 

 סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה.

שיהוי והגשה לאחר שחלפו 12 חודשים עשוי לגרום לדחייה מוחלטת של התביעה  או קיזוז של סכומים מה שיותיר את הנפגע כמוכר כנפגע בעבודה אך ללא תגמול של דמי פגיעה.

אם נפגעת בעבודה והמוסד לביטוח לאומי הכיר בך כנפגע עבודה (בין אם קיבלת דמי פגיעה ובין אם לא) אתה יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה, זאת בהנחה כי המסמכים הרפואיים ומצבך אכן מרמזים על כך כי נותרה נכות בגופך.

את התביעה עלייך להגיש סמוך לסיום תקופת הזכאות לדמי פגיעה ובכל מקרה לא מעבר ל – 12 חודשים מהיום בו הוכרת כנפגע עבודה.   

הגשה מאוחרת למועדים אלו תתפרש כשיהוי על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמקרים אלו יופחתו סכומי הזכאות ולעיתים ישללו לחלוטין.  

המוסד לביטוח לאומי יבחן את המסמכים הרפואיים שהוגשו מטעם המבוטח וכן יזמן את המבוטח לוועדה לצורך בדיקתו.

כמו כן, זכאי המוסד לדרוש ביצוע בדיקות רפואיות שונות לצורך הכרעה בשאלת הנכות וגובהה.

סגירת תפריט