רשלנות רפואית

קשישה כבת 77 הובהלה לבי"ח השרון כשהיא מקיאה, סובלת מלחץ דם גבוה וכאבי ראש, ולמרות זאת שוחררה לביתה לאחר 3 שעות ללא בדיקה נוירולוגית. 4 ימים לאחר מכן וכאשר לא התעוררה משנתה הובהלה שוב לבית החולים ונמצא כי היא סובלת מדימום מוחי קשה, וכיום היא סיעודית.

מה אם אותו אדם שנפגע בתאונת דרכים מובהל לבית החולים, שם נכנס לחדר ניתוח ובמהלך הניתוח מתבצע טיפול לקוי ורשלני שמותיר אותו פגוע עוד יותר ממה שנפגע באותה התאונה ? הלכה למעשה אין זה משנה ובמקרה זה, עדיין יהיה מחוייב הנפגע לתבוע מכוח החוק, ובעילה של תאונת דרכים בלבד !

בית המשפט קבע: הסבר בעל פה אינו מספיק – על חובת "הגילוי"
של הרופא ודרישת "הסכמה מדעת" של המטופל לפרוצדורה הרפואית.
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 מחייב את הרופא המטפל לקבל
מהמטופלים שלו "הסכמה מדעת" לביצוע טיפול רפואי. כלומר, הסכמה מושכלת.
אז מה זה בעצם אומר אומר?

ניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים תופסים תאוצה רבה. משנה לשנה צצים יותר ויותר מכונים ומרפאות המציעים טיפולים קוסמטיים או ניתוחים פלסטיים. למרבה הצער ישנו מספר לא מבוטל של מכונים ומרפאות אשר אינם מוסמכים ואינם מקפידים על הנהלים ובתור עורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית, אנו עדים לעלייה בלתי פוסקת בכמות האנשים אשר נפגעים כתוצאה מטיפול רשלני.

בחור צעיר אשר נאלץ לעבור ניתוח מעקפים לאור התעלמות מתוצאות בדיקת הדם מספר שנים קודם לכן, יפוצה על ידי קופת החולים בסך של 150,000 ₪ .

יולדת צעירה שזכתה ליחס מזלזל ולטיפול רפואי רשלני במהלך לידתה אשר ארכה למעלה מ- 24 שעות תפוצה ב- 300 אלף שקלים בגין הפגיעה שנותרה בגופה ובנפשה.